לאחר המלצות מהקרובים אליי נסעתי למיצג נובה - הרגשתי שאני חייבת לנסות להבין את מה שקרה שם כי היה לי צורך לחוות בצורה יותר מוחשית את האירועים שקרו. הרגשתי שמי שלא חווה או היה בסיטואציה המוח שלו לא יוכל באמת לקלוט את מה שקרה. התחושה הזאת שההחבר'ה האלה רק יצאו למסיבה, להנות, לרקוד לשחרר קצת מהמציאות ביום יום ופתאום חוו אסון כל כך קשה… זה לא נקלט לי בראש. לקחתי את אמא שלי, חברה ואמא שלה ונסענו. בתחילת המלחמה אני זוכרת את סרטוני ההסברה שרצו ואת הסרטונים הנוראים שמי שהיה שם פרסם. כל כך הרבה סרטוני הסברה שלא נגמרים וגם חלקם הכניסו חלק מאיתנו לחרדה (כי למה שמישהו יעז?). במהלך התערוכה חשתי בצמרמורת בכל הגוף עם הידיעה כמה נורא מה שהיה - שהמוח פשוט מסרב להכיל את האירוע, נחשפתי לחפצים שנשארו, לציורים, התמונות והסרטונים שלהם, רכבים שרופים, הבר מהמסיבה, תאי שירותים שנורו, דברים שגרמו לדברים להיות מאוד ממשיים וברגע הזה גם הבנתי שאולי סיגלתי איזו קהות ששומרת עליי, יצאתי בתחושה שראיתי והבנתי קצת יותר אבל כנראה את התחושה שלהם לא אצליח להבין באמת ושכל רגש שיגיע הוא לגיטימי.
אחרי כל זה חשוב לי שתבינו איך ומה נכון לעלות בסרטוני הסברה כדי שנוכל להעביר את המסר בדרך הטובה ביותר :הסרטון מעורר אצלכם משהו - מה אתם מרגישים? האם הוא נגע בנקודה רגישה שחשוב לכם לחלוק? מרגישים שזה מכיל תכנים ראויים להפצה? האם זה דומה לדעה שלכם על המצב? האם הסרטון מבטא את תחושותיכם בנוגע למלחמה? במידה ועל משהו אחד עניתם כן אז תלחצו על החץ ושתפו בסטורי. שימו לב מראש - אחד - האם הסרטון או פייק או אמיתי (לרוב כשהוא מתפרסם במס' מקורות אמינים כנראה שהוא אמיתי. שתיים - האם יש עליו זכויות יוצרים. הפלטפורמות החברתיות היום שומרות על זכויות יוצרים - במידה וקיבלתם סרטון דרך הוואטסאפ או בדרך אחרת ואתם רוצים לעלות אותו שימו לב האם יש סמל או לוגו של היוצר, במידה ולא תרשמו אצלם בתיאור הפוסט, זה אומנם נשמע טיפשי במקצת אבל אנשים עובדים קשה על הסרטונים הללו ובמידה וזה לא פורסם דרך הסטורי לא ידעו מי היוצר עצמו ולפעמים זה גם מגיע לתביעות אז שווה לחסוך את זה. המלצה שלי אם אתם מסוגלים לכו תראו, תכבדו את מי שעוד איתנו ואת מי שכבר לא בתקווה שהם מחייכים אלינו משם. כי מי רוצח אנשים שבאו להנות?